על גזל המרחב (העירוני)

בזמן האחרון התחלתי לקרוא קצת (בלוגים) על תכנון ומרחב עירוני. נחשפתי לזה די במקרה (שוב, דרך בלוגים) ואני חייב להודות שזה נושא מרתק. דברים שאני מקבל כמובן מאליו, כמו מה הופך בלוק רחוב לפעיל או למת, שילוב של בניינים עם הרחוב על מנת לשרת גם את הולכי הרגל (ולא רק את הדיירים) מקבלים פתאום קווי מתאר ואפשרות השפעה שמהממים אותי לפעמים (ולו רק בזכות אפקט ה"זה כל כך ברור!").

קראתי היום את הפוסט הזה של אדריכל הלל שוקן על המפלץ המוקם בתחום דרך חיפה – ההלכה – נתיבי איילון – ז'בוטינסקי, שבתקופה שאני עבדתי באזור התנאה בשם "ה-YOO של תל אביב" (וכנראה שמאז השתנה ל"שכונת פארק צמרת"). כבר אז סלדתי ממנו ומשלטי החוצות המפרסמים אותו, עם מעצב האסלות פיליפ סטארק, שבה להגיד לי שהוא אוהב את העיר הזו, ולכן מגיע לה יותר (!!) וקיוויתי שאיכשהו יתגלו שרידי בית קברות יהודי עתיק מתחת ויזרקו את כל הפרוייקט לפח.

אדריכל שוקן, בתור איש מקצוע, מתמקד בהיבטים של הפרוייקט על סביבתו והקשר שלו לעיר (שלה הוא בא להציע "יותר"), אבל אותי תפס הציטוט של דודי שירזי, מנכ"ל נאמ5, שפורס את תפיסת עולמו:

"שכונת פארק צמרת בנויה כך שהיא למעשה סגורה משני הכיוונים ויש לה 2 כניסות ויציאות“, הוא אומר. “התוכנית שלנו מדברת על סגירת השכונה באמצעות שער או שומר כדי לסנן גורמים שליליים מלהתקרב למגדלים.  מדובר בתוכנית שהיא מענה לצורך אבטחתי אמיתי של התושבים הפוטנציאליים כיוון שמדובר במגדלים מאוד יוקרתיים ובמכוניות מפוארות, החבר’ה האלה באים בכנופיות ואנחנו נמנע מהם להיכנס, כאשר גם עצם העמדת השומר תרתיע".

אם עוברים דרך הלינק לכתבה ב-YNET, מגלים שדודי הוא לא היחיד שחושב כך:

ארז שקד, סמנכ"ל קבוצת אביב הבונה את פרויקט 'אביב בצמרת' במתחם פארק צמרת התייחס אף הוא ליוזמה: "מרבית הרוכשים בפרויקט, הנם בעלי מעמד סוציו אקונומי גבוה מאוד המעדיפים לעבור מבתים פרטיים לדירות במגדלי יוקרה. התנאים הגיאוגרפיים של הפרויקט מאפשרים לחברה ליצור טבעת מגורים מבודדת המאפשרת גישה פרטית בעיקר לתושבי השכונה, דבר המבטיח בטחון ופרטיות מלאה לדיירים".

כשקראתי את הדברים האלו, עלו לי בראש תמונות מסרטים עתידניים קודרים כמו "רובוקופ" ו"זכרון גורלי" (ועוד רבים שמתארים יותר טוב את התופעה, אבל אני לא זוכר אותם), בהם המרחב הציבורי (והמציאות) מחולקת ומופרדת בין מי שיש לו ומי שאין לו. שכונה עם שומרים בלב תל אביב (בשביל להגן על הדיירים מפני "הכנופיות" שמסתובבות שם) היא תקדים מאוד מסוכן, ולא ירחק היום שגם חלקים מאלנבי/שדרות רוטשילד יסגרו כדי להגן על דיירי מגדל רוטשילד, או חלקים מארלוזרוב/בן יהודה, כדי להגן על דיירי מגדל חניון חן אנריקו. ואולי לא תקדים.

לא יכלתי שלא להזכר בפואמת השואה על כל אלו שלקחו לפני ואני לא דיברתי: כשהם בנו שכונה שכזו בארסוף לא אמרתי הרבה, כי מי בכלל נוסע עד שפיים בשביל הים. וכשהם עשו את זה ביפו רטנתי בשקט כי בתכל'ס – למי אכפת מהערבים* כל זמן שיש גישה לאבו חסן. ועל השירותים הפרטיים בשכונת פארק הצמרת – כן, עברתי ליד ונגעלתי, אבל גם אז, מה כבר יכלתי לעשות? עד שמישהו מהדיירים הממוגנים יחרבן לי על הראש דרך אסלה של פיליפ סטארק.

*הרגשתי צורך עז להגן על מי שיקרא את הפוסט הזה בלי להכיר אותי ויחשוב שבאמת לא אכפת לי מיפו או מערבים. אז לא. זו ציניות.

4 מחשבות על “על גזל המרחב (העירוני)

  1. טוב, זה תלוי לאן לוקחים את זה, אהוד.
    גם במקום מגוריך הנוכחי יש הרבה שכונות סגורות
    (gated communities)
    ואי אפשר להתעלם מהצורך של אנשים להגן על עצמם.
    במקום מגוריי בשוהם, אגב, יש שתי כניסות ליישוב ושני שערים (בדיוק כמו בפרויקט יו). השערים נסגרים בשעה 11 בלילה ונפתחים בחזרה בשעה 6. שער אחד נפתח אוטומטית לתושבי היישוב ע"י זיהוי אוטומטי של לוחית הזיהוי של הרכב. בשער השני מוצב שומר שעושה סלקציה בעיקר ביציאה ורק מעיף מבט בנכנסים. הדבר הזה בא למנוע, ואף מצליח, גניבת רכבים שביישוב כמו שלנו עלולה להיות מכה בגלל הקרבה לרמלה/לוד, והקרבה היחסית לשטחים.

    בקיצור – כל מקרה לגופו. גם בשכונת יו אפשר לשים שערים בדומה לשוהם. השאלה איך מתבצעת ה"סלקציה" בכניסה והאם השטח הופך למתחם יוקרתי, או שפשוט בודקים את כל העוברים ושבים בדומה לכניסה לקניון.
    בינינו – מה יש לי לחפש בשכונה ההיא בכל מקרה…

  2. איתי,
    זה נכון שגם כאן יש שכונות סגורות, ואני אפילו גר באחת. ולמרות זאת, אני לא אוהב את זה. הצורך להרגיש מוגן (וזה בעיקר עניין של הרגשה, כי מי שבאמת רוצה יכול להכנס בלי בעייה) בא על חשבון הכרות עם הסובבים אותך ועם תחושת התנשאות כלפי מי שגר בחוץ (ואני מניח ששני הצדדים מרגישים כך). לטווח הארוך אני לא חושב שזה פתרון – כמו חומת ההפרדה (ולהבדיל), לנעול את "האנשים הרעים" מאחורי הקיר זה לא פתרון. זה רק עוצר את התופעה (למשל, גניבות הרכב) לזמן קצר, עד שהצורך יתגבר שוב.
    לגבי הטענה הנקודתית שלך, אני חושב שיש הבדל בין גידור של ישוב (שאולי נמצא באזור בעייתי) לבין גידור של שכונה בתוך עיר. בסה"כ, אם יש בעיית פשע בעיר, למה להגן רק על מי שגר שם? למה לא להגן על מי שגר בשכונה ליד? ולמה פרטי? סביר יותר שהעיר תטפל בזה.
    והנקודה האחרונה – בשכונה ההיא סביר שאין לך מה לחפש. בכלל, אתה בחרת לגור ב"עיר" אחרת, ועד שלא יבוא מישהו ויחליט, מסיבה זו או אחרת, לסגור לך חלק משוהם, זה באמת לא ישפיע עליך. אבל אם תתלונן על הפרקטיקה הזו עכשיו (ופעם ידעת להתלונן לרשויות) תהיה לך יותר לגיטימציה להלחם נגד הפרקטיקות הנלוזות של עשירי שוהם.

  3. אלירם,
    מהתגובה שלך לא כל כך ברור אם אתה בעד או נגד התופעה. אם אני מפרש נכון, אתה ציני ומביא את יוהנסבורג כדוגמא למקום שבו השכונות האלו תורמות לניכור בין תושבים ששייכים לקבוצות שונות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s