דה-מרקר IT מפרסם היום את המאמר הבא:

http://it.themarker.com/tmit/article/6872

המאמר מספר על חברה ישראלית שמפתחת שירות עבור פיקוד העורף, שיתריע נקודתית על נפילת טילים באזור מסוים, לפי חלוקה גאוגרפית. המאמר מספר על הטכנולוגיה, אשר יעדכן על נפילת טילים "ישירות למסך הטלפון". "איך בדיוק תפעל מערכת ההתרעות?" שואל הכתב, ומצטט: "גיא וייס, אחד היזמים בחברה, מסביר כי המערכת תאפשר שליחת התרעות בדרכים מגוונות, כגון התרעות אישיות לאוכלוסיה מוגדרת, באזור מוגדר… התרעה עשויה להישלח כהתרעה סלולרית, אינטרנטית, באמצעות כבלים ושלטי חוצות." היזם ממשיך ומסביר כי "מוצר Mobile Alert של eVigilo מבוסס על טכנולוגיית שידור מבוססת מיקום המחוברת ישירות לתאים הסלולריים… המוצר משתמש בערוצי שידור ייעודים אשר לא מושפעים מהעומס של הרשת, (לעומת) SMS רגיל נתקע ברשת בזמן חירום עקב בעיות עומס."

כלומר, מערכת הבטחון תחבר שדרים יעודיים לאנטנות הסלולריות, אשר יעקפו את העדיפות של שיחות טלפון, SMS או כל שירות אחר, וישדרו את האזעקה אל הטלפון.

"כאשר פיקוד העורף רוצה לשלוח הודעה לאיזור מסויים, מסביר וייס, הוא מסמן את האיזור על המפה הדיגיטלית… בוחר בהודעה הרלוונטית לאירוע … ושולח. המערכת מזהה מהן האנטנות אשר מכסות את האיזור הרלוונטי ושולחת אליהן את ההודעה בערוץ הייעודי". נפלא. אין צורך לשלוח למנוי אשר נמצא בתל אביב הודעה על נפילת טילים בדרום, אלא רק למי שנמצא בטווח האנטנות שהודגרו כנמצאות באיזור הנפילה.

אבל, החלק החשוב ביותר של הידיעה קבור השולי הפסקה האחת-לפני-האחרונה: "ניתן להגדיר ערוצים שונים לגורמים שונים, כגון ערוץ למשטרה, אשר יהיה נפרד מערוץ פיקוד העורף (ניתן להגדיר עד 1,000 ערוצים שונים). המנוי יכול לבחור להפעיל או להפסיק את השירות בכל עת שיחפוץ וגם לבחור להאזין לערוצים המעניינים אותו, בדומה לשימוש בטלויזיה וברדיו".

בתור תרגיל, בואו נקרא את הידיעה מהסוף להתחלה: משרד הבטחון, יחד עם עוד גופים כגון המשטרה, החשב הכללי באוצר וחברות הסלולר ובחסות השר מתן וילנאי, הולכים לחבר למערכת הסלולרית שידור ממוקד יעד, בעדיפות שידור גבוהה מאשר כל ערוץ אחר. בעת חרום, ישודרו התרעות ממוקדות לאזורים המוכים, ובזמן רגיעה – מה בזמן רגיעה? ערוצי שידור של המשטרה. ומי עוד? אולי חברות הסלולר עצמן. ואולי (תרחיש בלתי סביר) חברות הסלולר ימכרו זמן שידור לחברות מסחריות כגון קשת, רשת, ערוץ 10 או ערוץ 7. ואולי (תרחיש הרבה יותר בלתי סביר) ישודרו פרסומות ממוקדות ליעד. שהרי, אם במכולת של יוסי אי שם בדרום יש מבצע על מורטדלה קשיו, למה מנוי שנמצא בתל אביב צריך לקבל על זה הודעה?

החידוש אינו בתוכן. פרסום ממוקד הוא ענף פורה ומתפתח, שמעסיק את מיטב המוחות. החידוש הוא בכוחנות החדירה. מי מאיתנו ישתיק את הערוץ שאמור להציל את חיינו במידה והאיומים שמחלקת השיווק של מערכת הבטחון מוכרת בהצלחה רבה כבר שנים?

כמו מאגר המידע הביומטרי, הבעיה אינה בתאוריה אלא בתכל'ס: גם כאן , לא יעבור זמן רב עד שמישהו יעלה את הרעיון של ניצול "עודף הפס" למטרות רווח. ומי המרוויח? מערכת הבטחון? חברות הסלולר? חברות שיווק? מה שבטוח – לא הציבור.