על הכיס, הפרגון והעין הצרה

היום בבוקר מתפרסם מאמר ב"דה-מרקר" על פרוייקט התרמה של ויקיפדיה.

ויקיפדיה הפכה כבר מזמן לסיפור הצלחה. אם גוגל הצליחה למצב את עצמה בתור מילה נרדפת לחיפוש של דברים קטנים ונקודתיים, הרי שויקיפדיה הצליחה להפוך למקןר הידע המעמיק באינטרנט. מה שהתחיל בתור לווין לפרוייקט ל-Nupedia, אינציקלופדיה מקוונת שערכיה נכתבו על ידי מומחים, שרד אותה והפך להיות אחד המונומנטים של פתיחות, שיתוף פעולה ונדיבות. מתנדבים מכל העולם מתחזקים אלפי ערכים מדי יום, פולמוסים סוערים ניטשים על כיון כזה או אחר כמין גילגול של דו-קרב חרבות בין קבוצות אידיאולוגיות ואידיאליסטיות שונות. אני משתמש תדיר בשירות, לרוב כמאור ראשון לפני מקורות אחרים.

ויקיפדיה מתקיימת בלמעלה מ-200 שפות ומהווה אבן יסוד בכל תחקיר עומק, עד כדי כך שמספר פעמים פורסמו כתבות מוטעות בעיתונים, משום שכותביהן התבססו רק על ויקיפדיה, ונפלו על מידע מוטעה, בזדון או בשוגג (אכן, כמו כל דבר בעולם, גם ויקיפדיה לא מושלמת וחסינה לגמרי).

כל העושר הזה ניתן למשתמשים בחופשיות. חופשי (Free) באנגלית מציין גם חינם ( 'free' as in 'free beer' ) וגם פתוח ( 'free' as in 'free speech' ), נשען על תרומות ומימון עצמי. השרת הראשון וכתובת האינטרנט מומנו על ידי ג'ימי ויילס, המייסד. ויילס גם התחייב שלא יציב פרסומות באתר כאמצעי מימון. ואחרי כמעט 10 שנים של קיום משמעותי כל כך, החליט האיש לבקש קצת בחזרה. ולא לעצמו, אלא לתחזוקה השוטפת.

לא שהוא סגר את האתר מאחורי סיסמא ובריח, לא שיצר גירסה בתשלום והעביר אליה קצת קצת את כל הפונקציונליות. הוא אפילו לא ביקש תשלום מראש, כמו שנוהגים עיתונים (בכלל וכלכלונים בפרט) בלי להתחייב למה שתקבל אחרי שתשלם. להיפך, ג'ימי ויילס, פראייר עולמי, נתן לנו להשתמש במוצר ורק אז ביקש כסף. ודגש על 'ביקש' – אף אחד לא חויב לשלם ולא נחסם אם לא.

כל זאת לא מפריע לדה-מרקר להכנס לתפקיד הילד הקול, שיודע להצביע ולצחוק על החנונים. הלינק המפנה לכתבה, באתר "הארץ" מכריז:

ויקיפדיה - לינק לכתבה
נכנס לכיס? הוא כל כך קטן?

"מייסד ויקיפדיה הצליח להכנס לכם לכיס". אכן, פרגון גדול למקור המידע שמשמש לא מעט, סביר להניח, גם את כותבי וכתבי דה-מרקר, מקצועית ואישית. לחיצה על הלינק פותחת את הכתבה בשורה מחממת הלב וטופחת על השכם: "ויקיפדיה גייסה מאות אלפי דולרים בקמפיין שנור מהגולשים".

מן הראוי לציין כי גוף הכתבה הוא עובדתי ואינו מביע עמדה לגבי הקמפיין, מה שגורר אותי להאמין שהכתב, אורי ברקוביץ', אינו זה שיורק לבאר וקורא לזה דיווח חסר פניות, אלא כנראה עורך באתר/בעיתון שבחר (שוב) בכותרת הפסואודו סנסציונית על מנת למשוך יותר קוראים (יותר ממה?).

[עדכון] לפי מקור אנונימי שמגיב למטה, סביר שאורי ברקוביץ' כן אחראי לכותרת ה"שנור". אורי, אם כן ואם כך, נושא באחריות ולא איזה עורך. עצוב. [/עדכון]

wikipedia_article
שנור, דמי שימוש בדיעבד, מה זה חשוב? העיקר שיש עיתון אחד טוב מול כל הצהוב

אישית, הכתבה הזו גרמה לי לשני אפקטים:

הראשון הוא שאחרי התלבטות של כמה שבועות (שכן גם אני ישראלי לא פראייר שלא רגיל לשלם על דברים שאפשר לקבל חינם) החלטתי לתרום 100$ לויקיפדיה. וכדי לא להתחייב ולשכוח, הלכתי ועשיתי את זה עכשיו. אתם יכולים לראות את זה כאן.

השני הוא להיזכר בכל התחזיות על קריסת העיתונות המודפסת ונגררותיה שאני קורא בכל כיון שאני מסתכל, וממש ממש לרצות שהיום שאחרי כבר יגיע.

5 מחשבות על “על הכיס, הפרגון והעין הצרה

  1. מה שכתבת.
    הארץ מציג סמנטיקה לאנשים חכמים, ובכלל לוגיקה למתקדמים – אם זו תרומה איך הוא הצליח להיכנס לנו לכיס?!!

  2. אהוד, למה אתה לא שואל לפני שאתה כותב? בשביל מה יש לך אח מקורב לצלחת? אורי ברקוביץ הוא לא רק כתב, הוא עורך מדור IT של העיתון, ככה שקרוב לוודאי שהוא אחראי לכותרת השנור. מצד שני, ההפנייה מעמוד הבית של "הארץ" היא בתחום האחריות של האתר, וזאת כנראה יוזמה נפרדת שמתבססת על הכותרת הפנימית של הכתבה. בכל מקרה, אני תרמתי 20 דולר

  3. יופי, אז עכשיו אתה מסבך אותי עם אנשים בעיתון? לא שמעת על מקורות אנונימיים? מקורבים לעניין? גורמים בשוק ההון?

  4. לא לריב ילדים טובים, "כולם היו בַני"

כתוב תגובה לאיברהים אל אוול ابراهيم الاول לבטל