על הפתוח והסגור – הקדמה

החלקים הבאים:

חלק 1 – קורי דוקטורו

רציתי לכתוב הקדמה קצרה לסדרה הזו,  כדי להכין קצת את השטח.

הפוסט הזה הוא טכנולוגי במקצת אבל לא מיועד רק למי שמתעניין בטכנולוגיה. הוא מדבר על העתיד של כולנו (אולי העתיד הרחוק, ואולי רק של הדורות הבאים). לא יהיו בו יותר מדי מושגים טכנולוגיים או רקע נדרש (אני מקווה), ואת מה שיהיה אני אשתדל להסביר. אם חסר משהו או לא ברור – בשביל זה יש מקום לתגובות.

שני מושגים (או שני צדדים של אותו מושג) שמוזכרים באופן תדיר בעולם התוכנה והמחשבים הם 'open source' ו-'closed source', שמתורגמים לעברית בדרך כלל, ובצורה לא טובה, כ-'קוד פתוח' ו-'קוד סגור'. אני אומר "בצורה לא טובה" כיון שתרגום יותר טוב (ויותר מדויק) יהיה 'מקור פתוח' ו-'מקור סגור'. זה נשמע פחות טוב וקצת מנותק מהקשר, אבל מתאר יותר טוב את התופעה. למרות זאת, אני אשתמש ב'קוד XXXX' כדי לשמור על המושגים המוכרים.

על קצה המזלג: אם אני כותב תוכנה ואז מפיץ אותה למשתמשים (כל תוכנה – פיירפוקס, פאואר פוינט וכיו"ב), המשתמשים לא מקבלים את הטקסט שאני כתבתי בתור פקודות מחשב. בדרך, מתבצע תהליך בשם קומפילציה (compilation, או 'הדרה' בעברית) שבו יצור בשם 'קומפיילר' לוקח את הפקודות שכתבתי בלשון בני אדם והופך אותן לשפת מכונה, כלומר לרצפים ארוכים של 0 ו-1. קוד המכונה הוא כל מה שהמשתמש צריך כדי להריץ את התוכנה, אבל הערך המוסף (ועוד נדון בערך הזה), מבחינתי כמתכנת, הוא שלרוב המשתמש לא יכול לשחזר ולקרוא את הפקודות שכתבתי. הוא יודע מה התוכנה עושה, אבל לא איך היא עושה, וזה מספק הגנה מפני העתקה של הקוד, עוד שכבה פיזית של איטום.  זו הגישה הנקראת 'קוד סגור'. חשוב להדגיש שמבחינה חוקית, אני מוגן גם אם אני מצרף את המקור בתוספת רשיון שאומר שאסור להעתיק, אבל זה כמו לשים אגרטל עתיק (משושלת מינג) מול תינוק בן חצי שנה ולהחתים אותו על חוזה שאומר "אסור לגעת!".  אם התכוונתי לדאוג שהאגרטל לא ישבר, יהיה קצת קשה לתקן את הנזק אם התינוק יחליט להפר את החוזה.

הגישה ההפוכה היא, כמובן, הקוד הפתוח. אני מצרף את המקור, בשפת בני אדם, לקוד המכונה, או אולי מפיץ רק את המקור ביחד עם הוראות קומפילציה, מתוך הכוונה שהמשתמשים (חלקם הקטן, סביר להניח) יקרא את הקוד ויעתיק ממנו חלקים, או יוסיף לו עוד קוד, או אולי סתם יקרא ויחכים וישתמש ברעיונות כדי לבנות תוכנה אחרת.

גישת הקוד הסגור בדרך כלל מקבלת את צידוקיה מטעמי הגנה על פטנטים. אם אני, הקטן, כתבתי תוכנה שמוסיפה ערך למוצר של IBM, ו-IBM יקראו את קוד המקור, הם יכולים לכתוב את זה מחדש ולגנוב לי את הרעיון. ולא רק IBM – כל אחד יכול לעשות את זה, ולפתח מוצר עם עוד קצת אפשרויות, או למכור אותו ב-1.9 ש"ח פחות ולגנוב לי את השוק. אין לי ויכוח עם האפשרויות האלו וצריך לטפל בהם איכשהו, אבל מי שכבר מכיר אותי יודע שאני בטח לא הולך לכתוב כאן בשבחי הקוד הסגור ונפלאות ההגנה על פטנטים. להפך – בסדרה הזו אני ארכז דברים שלמדתי וגיליתי על הבעייתיות של הגישה הזו. הוגים ששמעתי, ספרים שקראתי וסינרגיה שלי. אני מקווה שתהנו.

את ההקדמה הזו אני הולך לפרסם למרות שאין לא עדיין את הפרק הראשון, מתוך תקווה שהיא תדרבן אותי להמשיך. להתראות בפרק הבא.

מחשבה אחת על “על הפתוח והסגור – הקדמה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s