צוגצוונג (zugzwang) הוא מושג שלקוח מגרמנית. לפי ויקיפדיה (באנגלית, לא מצאתי בעברית), המושג מציין מצב שבו שחקן נמצא בעמדת נחיתות משום שהוא חייב לבצע מהלך – הוא היה מעדיף לוותר על תורו. מושג מאוד מקובל בשחמט, וגם באלמנטים שונים של תורת המשחקים.

גם בחיים המצב הזה מופיע – עדיף לראות קודם מה הצד השני יעשה, אבל אי אפשר. וכל צעד יעשה את המצב הרבה פחות טוב. בעצם, אולי זה לא קורה הרבה בחיים. בחיים האמיתיים אנחנו בני אדם, ותמיד אפשר למשוך זמן, או לגרור תגובה מהצד השני, וחוק ‘נגעת נסעת’ לא נשמר בקפידה. ועם זאת.

נתקלתי במושג הזה לראשונה בספר ‘איגוד השוטרים היידים’ (The Yiddish Policemen’s Union) של מייקל שייבון, אחד הספרים הכי סוחפים שקראתי לאחרונה. המונח (phrase) והמשמעות תפסו אותי מיד, והחלטתי לזכור אותם להשתמש בהם כמה שיותר (ביחד עם עוד כמה מושגים ביידיש, כמו ‘זיסקייט’). כמובן שזה ברח לי מהראש די מהר, עד שחזרתי לזה בספר ‘בובי פישר יוצר לקרב’ של דיוויד אדמונדס וג’ון אידנאו, שנסתיים לא מזמן.